מחלקת מדעי ההתנהגות (צה"ל)

מתוך Ventura

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחלקת מדעי ההתנהגותר"ת: ממד"ה) היא מחלקה באגף כוח אדם (אכ"א) בצה"ל. בממד"ה משרתים אנשי מדעי ההתנהגות - פסיכולוגים וסוציולוגים שתפקידם הוא לערוך מחקרים וסקרים על נושאים שונים שקשורים להתנהגות חיילי וקציני צה"ל. בין תפקידיה המגוונים של ממד"ה: מיון ושיבוץ, מחקרי מוטיבציה, פיתוח מנהיגות, הערכת קצונה בכירה וייעוץ ארגוני. ממד"ה ממוקמת במחנה דורי. כמו כן, אנשי המערך פרוסים במגוון רחב של בסיסים ויחידות בכל רחבי הארץ. מחקריה ופרסומיה של ממד"ה מסווגים בדרך כלל.

בראש המחלקה עומד אל"ם ד"ר איל אפרתי.

תוכן עניינים

מיון

קציני ממד"ה קובעים את קריטריוני המיון האיכותי (קב"א, דפ"ר וכיוב') בגיוס לצה"ל. בין תפקידיה של ממד"ה בתחום זה: לבנות, לפתח ולתחזק את המערכות המרכזיות למיון כוח אדם, ובהן מערכות המיון והשיבוץ הראשוני למלש"בים; וכן לייעץ, לפקח ולבקר מקצועית את מערכות המיון של כוח האדם בצה"ל.

מחקרי מוטיבציה

ממד"ה עורכת בקביעות סקרים ומחקרים לבדיקת רמת המוטיבציה לשרת, המוכנות לשרת (סובייקטיבית ואובייקטיבית), מידת ההתמדה בשירות ועוד. תוצאות המחקרים מועברות גם למשרד החינוך ומאפשרות לזהות בעיות ועניינים הדורשים דגש או טיפול מיוחד ולשפר את התאמת התוכנית "הנכונות לשרת והמוכנות לצה"ל" שמפעיל המשרד ליעדיה.

סיוע בתוכנית ההנתקות

למחלקה היה תפקיד חשוב במסגרת תוכנית ההתנתקות . תוכנית שממשלת ישראל שבוצעה על ידה בקיץ 2005 ולפיה פינתה ישראל את התושבים הישראלים מגוש קטיף ומארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון.

היא הגדירה את המושג פעולות צבאיות לא מלחמתיות (MOOTW Military Operation Other Then War) ‏‏‏בהקשר הישראלי. מונח שהיה בשימוש צבא ארצות הברית לדּוֹקְטְרִינָה, אשר מאפשרת להשתמש במשאבים צבאיים לפעולות מעבר ללחימה ממש.

בכתב עת "פסיכולוגיה צבאית" אשר יצא לאור בשנת 2006 ניתן שימוש למושג בהגדרת ההכנות של צה"ל למבצע הפינוי של גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות. בדיעבד, אל"מ גדי אמיר, ראש מחלקת מדעי ההתנהגות (צה"ל) לשעבר, הביע דעתו " כי אין ויכוח, ולא משנה מה העמדות הפוליטיות שלך, שהמשימה הזו לא עשתה טוב לצבא. צה"ל היה נתון כל כולו לשמימת הפינוי... אתה כארגון, משוכנע שאתה עוסק במשימה האחרונה, אבן הדרך האחרונה בדרך למזרח תיכון חדש. הדבר השפיע על מצב התודעה של הצבא והקצינים הבכירים, ועל סדרי העדיפויות שלהם. בעקבות הפינוי היתה בצא תחושה של אופוריה. ..אחרי שהצבא קיבל את כל השבחים והעיטורים הן מהתקשורת ומורגמים אחרים. לכן זו היתה הצלחה אירוגנית מרשימה. עכשיו הוא יכול לשבת על זרי דפנה ולאמר . אנחנו מעולים" ‏‏<ref>‏מקור: ראיון עם גדי אמיר ב"מקור ראשון" - 10 באוגוסט 2007.‏</ref>

ב-7 באוקטובר 2005 התקיים יום עיון ב'משכנות שאננים' בירושלים דיון תחת הכותרת ההינתקות – לקחים מוסריים ואתיים. סא"ל צור קרן, אשר הכין את ערכת מחלקת מדעי ההתנהגות (צה"ל):"הכנה מנטאלית לכוחות הפינוי" טען ש "צריך לומר ביושר שההצלחה, so called , של ההתנתקות קשורה בהתנהגות הצד השני - המתנחלים ותומכיהם, שהתנהגו באיפוק בדרך כלל. ציפינו לדברים הרבה יותר חמורים. המתנחלים נהגו באיפוק ובאחריות".

הוא סיפר על העבודה המאומצת במשך כשנה ועל המאמצים המיוחדים שנעשו תוך כדי הגירוש. אין תקדים בעולם ולא בארץ למבצע כזה שלא כנגד אויב (גם הוצאת הצרפתים מאלג'יר ופינוי ימית לא היו דומים למבצע הזה), והיה צריך להמציא את הכל יש מאין. הוא הינחה להשתמש בשפה צבאית ברורה ולא מתפתלת, הנחיות ברורות, כוחות ומשימות. הסיסמה 'נחישות ורגישות' "היא בחירה שלנו" והיא מין אקסימורון - תרתי דסתרי. במשימה צבאית תמיד יש אויב, חייל יוצא למשימה בידיעה שהוא מוכן להקריב את חייו וליטול את חיי העומד מולו, זו בעצם הנחישות. יש חשש שייהפכו לקלגסים, לרובוטים בלי להבין שכאן מדובר במשימה אחרת. הצד השני הוא הרגישות. אבל יש כאן משימה של פינוי אחינו מבתיהם, יש חשש שאנשים יישבו על הרצפה ויבכו, ופשוט לא יהיו מסוגלים. האתגר היה למנוע גרירה לאחת משתי הקיצוניויות האלה.

<ref>‏מקור: יואל אליצור [הגירוש בעיני מבצעיו] אתר מנהיגות יהודית.‏</ref>

הערות שוליים

<references />

תבנית:קצרמר


כלים אישיים

sl
דומיין בעברית  דומיין  דומין  תוכנה לניהול  קשרי לקוחות  CRM, ניהול קשרי לקוחות  דומין בעברית  פורומים  ספרדית  גיבוי